מודי יבוא ושיווק קרמיקה בע"מ נ' למיס הנדסה ובנין בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה בסך 21,285 ₪ שהוגשה בסדר דין מקוצר ביום 22.2.09 ניתנה הרשות להתגונן והתביעה הועברה לדיון בהליך של "סדר דין מהיר".

משכך ולאור תקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 פסק דין זה יינתן בתמציתיות.

רקע

מודי יבוא ושווק קרמיקה בע"מ (להלן:" התובעת") הינה חברה פרטית הרשומה בישראל והעוסקת בשיווק של מוצרי בניה שונים.

למיס הנדסה ובנין בע"מ (להלן:"נתבעת 1") הינה חברה הרשומה בישראל והיתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה לקוחה של התובעת. מנסור כאמל (להלן:"נתבע 2") ערב כלפי התובעת לחובות הנתבעת 1.

הנתבעת 1 רכשה מהתובעת מוצרים שונים כנגדם קיבלה התובעת המחאות דחויות. המחאות אלה חוללו. לטענת הנתבעת, בינה לבין התובעת התנהל משא ומתן לצורך ישוב הסכסוך הנובע מהפרשי מחיר וזיכויים שונים בגין סחורה שלא סופקה. הנתבעת אינה מאשרת את חתימתה על כל תעודות המשלוח אותן הציגה התובעת. בנוסף לכך, הסכומים המופיעים בהן והכמויות שסופקו אינם נכונים.

ביום 20.01.10 נערך דיון בפני, מר אסף זהבי העיד מטעם התובעת ומר כאמל מנסור מטעם ההגנה.

דיון

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו וקראתי את הסיכומים, החלטתי לקבל את התביעה, זאת לאור הנימוקים שיפורטו להלן:

הנתבעת לא פרעה שטרות שנמסרו לתובעת על מלוא סכום התביעה ועל כך אין מחלוקת. שטרות אלו נמסרו לפרעון חשבוניות שהופקו לנתבעת. הנתבעת הצביעה רק על אי התאמה אחת בין חשבונית לבין תעודת המשלוח (בחשבונית מספר 362823 בו חויבה הנתבעת בכמות של 143 מ"ר ובפועל סופק 93 מ"ר כששווי ההפרש עומד ע"ס 2,598 ש"ח). בכתב הגנתה הנתבעת לא פירטה כדבעי את יתר הקיזוזים עליהם היא טוענת. הנתבעת לא ידעה להסביר את המקור ל- 3 המחאות שהוצאו על ידה, וחוללו מסיבות א.כ.מ ומוגבל. הנתבעת ניסתה להסביר זאת בטענות על מחלוקת בין הצדדים על כמויות ומחירי המוצרים, אך מחלוקת זו לא פורטה ולא הוסברה.

תמורה

ס' 26 לפקודת השטרות קובע מהי תמורה בת ערך:

(א) תמורה בת ערך לשטר יכול שתהא –

(1) כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה;

(2) חוב קודם או חבות קודמת; ודינם כדין תמורה בת ערך בין שהשטר הוא בר פרעון עם דרישה ובין שהוא בר פרעון בזמן עתיד.

משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן.

בהמשך קובע סעיף 29 לפקודה את החזקה על תמורה ועל תום לב:

29.(א)כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד

ערך.